<h1>פסקי הרי"ד — סוכה</h1>
<h2>דף ב:</h2>
[סוכה כ"ח ע"א] נשים ועבדים וקטנים פטורי' מן הסוכה. כל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה, ומעשה שילדה כלתו של שמי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי המיטה בשביל הקטן. ת"ר אזרח זה אזרח, האזרח להוציא את הנשים, כל לרבות את הקטנים. [כ"ח ע"ב] והתנן נשים ועבדים וקטנים פטור' מן הסוכה, לא קשיא כאן בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך, קטן שהגיע לחינוך מדרבנ' הוא, מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו, אמרי דבי ר' ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו, ריש לקיש אמ' כל שניעור משנתו ואינו קורא אימא אימא. מעשה שילדה כלתו של שמי כול' מעשה לסתור, הכי קאמ' ושמי מחמיר ומעשה שילדה כלתו כול'.
<h2>דף ג:</h2>
[סוכה כ"ו ע"א] ת"ר, הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה, הולכי דרכים בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום. פי' משום דכת' תשבו כעין תדורו, וכמו שהורגל כל ימות השנה בביתו כך הוא עושה בסוכה. והולכין לדבר מצוה פטורין בין ביום בין בלילה, כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא כי הוו עיילי בשבתא דריגלא לבי ריש גלותא הוו גנו ארקתא דסורא אמרי אנן שלוחי מצוה ופטירינן. ת"ר שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה, ושומרי העיר בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום. שומרי גנות ופרדסין פטור' בין ביום בין בלילה, וליעבדו סוכה התם וליתבו, אביי אמ' תשבו כעין תדורו. פי' הוא ואשתו, ואין זה צניעות [להוציא] את אשתו בגנות ופרדסין. רבא אמ' פרצה קורא לגנב. פי' כשיראו הגנבים הסוכה יאמרו שם ישן ויכנסו מצד אחר ויגנבו הפירות. מאי ביניהו, איכא ביניהו דקא מנטר כריא דפירי. לאביי פטור לרבא חייב, והיל' כרבא.
<h2>דף י.</h2>
[סוכה נ"ג ע"ב] מתני'. אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה. בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות, שלש לפתיחת שערי', תשע לתמיד של שחר, תשע לתמיד של בין הערבים. ובמוספין מוסיפין עוד תשע, ובערב שבת מוסיפין עוד שש, שלש להבטיל את העם מן המלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול. ערב שבת שבתוך החג היו ארבעים ושמונה, שלש לפתיחת שערים, שלש לשער העליון, שלש לשער התחתון, שלש למילוי המים, שלש על גבי המזבח, תשע לתמיד של שחר, תשע לתמיד של בין הערבים, ותשע למוספין, שלש להבטיל את העם מן המלאכה, ושלש להבדיל בין קדש לחול. פי' בכל יום היו תוקעין כ"א תקיעות, כל קול וקול קורא תקיעה. ג' היו תוקעין כשהיו פותחין שערי העזרה תר"ת. וט' לתמיד של שחר, כשהיו מנסכין את נסכי התמיד כשהלוים היו אומ' בשיר, [וג' פרקים היו אומרים בשיר], שהיו הלוים מפסיקין בו ותוקעין הכהנים בחצוצרות ומשתחוין העם כדתנן בתמיד [פ"ז מ"ג], הגיעו לפרק תקעו והשתחוה העם על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה וכל תקיעה היתה תר"ת. ובמוספי', ביום שיש מוסף מוסיפין עוד ט' לשיר של מוספין, ואע"פ שהמוספין הרבה בהמות, כל נסכיהן היו מנסכין ביחד ואומ' עליהן שיר אחד ועל השיר היו עושין ט' תקיעות לג' פרקים. ובערב שבת היו מוסיפין עוד ו' תקיעות, ג' תקיעות היו תוקעין סמוך לחשיכה כדי להבטיל את העם מן המלאכה כדאמרי' בשילהי במה מדליקין [ל"ה ע"ב], וג' להבדיל בין קודש לחול סמוך לשקיעת החמה היו תוקעין להודיע שכבר קדש היום והעושה עוד מלאכה חייב סקילה. ובערב שבת שבתוך החג היו מ"ח תקיעות, ג' לפתיחת שערים שבכל יום, וג' לשער העליון כדאמ' קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו והיו עומדין בשער העליון, ג' לשער התחתון כדאמרי' הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו, והיו מאריכין בהן עד שהגיעו לשער היוצא למזרח והוא שער התחתון והכא לא חשיב ג' שלמעלה העשירית. ג' למילוי המים, לאחר שמילאום מן השילוח ושבו להם לעזרה דרך שער המים, כדתנן בפרקין דלעיל [מ"ח ע"ב] הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. ג' על גבי המזבח. פי כשהיו מביאין המים על גבי המזבח היו תוקעין, והן התקיעות דתנן לעיל תקעו והריעו ותקעו בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת כו', שכשהיו מביאין את המים למזבח היו מקיפין אותו בערבה והיו תוקעין.
